Vayakhel 5785: Ambition: The Secret to Success

Sponsored
Do You Want the Zechus of Sichos Yisroel Distribution in all of Lakewood??
Sponsor Weekly Distribution!

Consider sponsoring a shiur
Visit YTATorah.org

Shiurimim given in 5776

Parshas Vayakhel: Ambition: The Secret to Success (5776)

Nesias Halev Is Necessary for Every Mitzvah

In the past (Parshas Terumah), we discussed the importance of nesias halev and the role that itplayed in the building of the Mishkan. We spoke about how when somebody exhibits nesias halev, which is a desire not within the mind but within the heart, to attain chachmah, to be able to succeed in ruchniyus above and beyond one’s nature and kochos, then Hakadosh Baruch Hu showers that person and imbues him with tremendous chachmah. The person reaches heights that he didn’t even know he was capable of reaching and attaining. This middah is necessary every time a person does a mitzvah.

Now, the essence of this middah is as follows: It’s a ratzon that is strong enough that it occupies my heart. There are all types of retzonos, desires, that a person can have. Let’s say a person wants to be rich. Many people want to be rich but it’s not necessarily a ratzon in their lev. It’s in their mind. People would like to go on a trip but it doesn’t occupy their lev, their internal senses. That desire has not been internalized. So the first step is to have internal desire. Second, you have to understand and have bitachon that Hakadosh Baruch Hu is going to give you the chachmah that’s above and beyond your natural kochos.

The Chovos Halevavos writes in Sha’ar Habitachon (פרק ד) that all acts of mitzvos, all acts of good deeds, all avodas Hashem or all aveiros that a person wants to do, are not shayach or within a person’s capability unless there are three ingredients present.^[i] Ingredient number one is that he has to choose to want to do it. People have to choose to do aveiros. People have to choose to do mitzvos. Number two, after he has a desire in his heart to do this thing, he has to make a decision, and say as follows, “I’m going to do what my heart wants me to do.” Sometimes, you have a person who says, “You know, I want to do a mitzvah,” or, “I want to do an aveirah,” but he didn’t yet decide to actually act upon that desire. There are many people walking around and their hearts are full of desires to do good and, sadly many to do bad, because יצר לב האדם רע מנעוריו, as the Torah says. A person is full of retzonos. Every individual is a walking storehouse of retzonos. But people don’t always decide to act upon every ratzon that they have. So, step number two is that a person has to make the decision to act upon his ratzon. Step number three is that he makes a plan and sets the course of what it’s going to take to do that ma’aseh tov or ma’aseh aveirah,and put it into play. Hakadosh Baruch Hu gave us free will. We have a koach to choose to do His avodah and we have a koach to rebel against His avodah. Like it says, ובחרת בחיים, you should choose life. I don’t have the ability to guarantee that what I choose – whether good or bad – will come to fruition. I don’t have that koach. הכל בידי שמים. The only koach that an individual was granted is to make a choice, and in the choice there are these three levels. You can choose: Number one, I want this. Number two, I’m going to do it. Number three, I make a plan as to how I’m going to bring it to fruition. The rest is up to Hakadosh Baruch Hu, and Hakadosh Baruch Hu guides us based on our choices. If you make good choices, you’re going to get sechar gadol for the good choices that preceded your action and if you did an aveirah or you chose not to do a mitzvah, you’re going to have to pay for that too.

Kochos Beyond Teva

A person has to know that nesias halev is actually a necessary condition in our daily avodah. The Nefesh Hachaim explains to us what happens once a person makes a hachlatah, a decision, to do something in avodas Hashem, or any mitzvah.^[ii] For instance, you make a hachlatah that you’re going to shul to daven shacharis. You’re going to shul to daven minchah. You’re going to learn Torah. You’re going to do bikur cholim. You’re going to do chessed. It doesn’t matter what the mitzvah is. From the moment that you do that nesias halev and you make the hachlatah, let’s say to daven shacharis, and you make the movements to get out of bed and you put on your shoes, you get a little zerizus going over there. You try to get a little zerizus going. You know what happens at that moment in time? Hashem fills you with kochos. When a person wants chachmah, then from the moment that your mind reaches that choice, the energy lights go on in shamayim. It’s nirsham (registered). He says your desire is already taken note of in shamayim.

I always give the example that it’s like an LED light. Sometimes, a person has a very weak will. He’s thinking, “Should I go? Should I not go? How much do I want to go? Do I have to go?” Then he says, “Okay, I guess I’ll get around to going.” He makes that decision slowly. Ani ayef. I don’t know if I really want to. I’m not sure I do. What happens at that point? Obviously, the energy he’s going to generate from shamayim is going to be very weak. The kochos he’ll get are going to be very shvach. But from the point that he undertakes it, that’s nesias halev. He thinks: I’m going to do it. I’m tired, but I’m going to do it anyway. I was machlit (I’ve decided). I’m going to do it! Hakadosh Baruch Hu then fills him with kochos. Just like He filled the Yidden with chachmah when they decided to undertake to do the avodas haMishkan.It was above and beyond them, but they made that decision. Each of them thought: I’m going to do it. And they came forward to Moshe. That was the most they could do. Come to Moshe and say, “Moshe, hineni, here I am. I’m ready to do the job.” Hashem then filled them with chachmah.

There may have been many people on the sidelines who were thinking, “I’d love to do this job too. I’d love working on the Mishkan. I’m a little bored over here. I like to work with my hands.” But you know what they said? “I’d love to do it but I’m not coming forward.” You know why? They said, “I don’t have the training for this. I’ll end up with egg on my face. I’m not a professional. I don’t know this job.” And then there were people who really wanted.  Their hearts wanted. And then they made a decision and said, “Yes! I’m going to do it.” And then they marched forward to Moshe. “Here I am!”

This is what we go through in every single mitzvah that we face. This is the practice. Do you want it? Are you going to do it? Many people say, “I want to daven Shacharis,but right now, I’m not ready yet. I’m not yet ready.” One guy told me, “I guess I’m ready.” I said, “Are you getting up?” “Yes, I’m getting up but it’s going to do it.” Be meshtadel ligmor.Do your part to bring the action to fruition. Make your hishtadlus. Do what you can. Make a decision that you’re going to move, and then you’re going to be given kochos. Hashem is going to give you the kochos. Why cheat yourself out of those kochos?

That’s what a person has to know. This is the secret of the success and failure of every human being. You might look at a human being who’s going to daven, in spite of his infirmity or age. Do you ever see these old people? I’ll never forget that Rav Mottel Gifter zichrono levrachah sat here in this seat. He used to daven over here many times. For him to get up at the end of his life was very hard. It was geferlach to watch him get up, using his last kochos. I had a fellow here whom I was mekarev, and he used to watch him. Every time, he used to tell me the same line: “I’m amazed at this man. I’m amazed,” I used to say, “What are you amazed at?” He said, “You see how hard he’s trying. Why doesn’t he sit down? What does he even come for? Can’t he daven in his house?” I said, “He wants to daven with a minyan.” One time I said, “Do you think it’s humanly possible to do it?” He was walking with a walker. He said, “No. I don’t think I could do it and I’m in good shape.” This guy was a bodybuilder. I said to the guy, “I’m going to tell you the secret. Every time Rav Gifter sits there and it comes time for shemoneh esrei you hear him do the following, ‘Oy!’ If you listen, you can hear the mechanisms in his mind working and saying, ‘I want to stand up for the shemoneh esrei.’ Then he goes to step two and he says, ‘I’m going to stand for the shemoneh esrei.’ And then it’s step number three. He puts his hands on the table, and with his last kochos he tries to get out of his seat. Sometimes somebody comes to help him. I tried to help him a few times in the beginning but he looked at me with the kind of look that was saying: ‘Get away from me. I don’t need your help.’” And he would get up.

What was the pshat? It was nesias halev. That was the nesias halev. Hakadosh Baruch Hu is going to get me up. If I decide I’m getting up and I do what I can do and I’m machlit I’m going to daven shemoneh esrei standing up, I will get kochos lema’alah min hateva. “That’s how it works,” I told the guy. Physically, it may not be possible. That’s the secret.

Sometimes Hashem sends shluchim. I recently read a story about a fellow, 90-something years old, a Holocaust survivor. He never missed davening, even in the harshest weather. It showed a picture of about three or four Yidden carrying him in this deep snow in a wheelchair or a chair. I couldn’t tell exactly. They were carrying him. He wouldn’t miss davening for anything in the world. So what did Hashem do? Hashem sent him shluchim. Hashem sent him malachim.

Then you have another guy, I’m sure there are a lot of people like him. You know what they say? “Oh, it’s snowing today. I’d like to go but it’s snowing. I guess today I’m not going to go.” Shhhhh. You fizzle out. You can hear the fizzing out of the flame. In this case, you’re going to lose the kochos.

Chachmah According to the Desire

This is the secret of nesias halev, my friends. This is the secret of success. The Chafetz Chaim writes about this in Toras Habayis (perek zayin). He has a question.^[iii] He’s amazed, he writes, that Hakadosh Baruch Hu was mashpia in the earlier generations, chachmah atzumah, incredible wisdom, as it says כי ה’ יתן חכמה, chachmah comes straight from Hashem. מפיו דעת ותבונה. How come then the chachmah has diminished so greatly in our generation? Did Hashem run out of chachmah? Has the world gone on too long, and the otzer, the storehouse, of chachmah got short and Hashem can’t replenish it?! No. He says the answer is that Hakadosh Baruch Hu grants wisdom according to people’s desire and preparation to want to attain wisdom. It says in the passuk that we say every day הרחב פיך ואמלאהו. We say it in Hodu. Do you know what that means? Hashem says, “Open up your mouth wide and I will fill it.” What does that mean? The gemara (Berachos 50a) says, do you know what הרחב פיך ואמלאהו means? When Eisav wanted to eat the whole pot of beans he said הלעטיני נא. Rashi says what is הלעטיני? Open your mouth wide. I’m going to open my mouth wide. Pour it in there! Shove it down my throat! הרחב פיך. The gemara says, “Hashem says to me: be greedy.” Hashem says, הרחב פיך “Open your mouth, ואמלאהו, I’m going to fill it.” What does the gemara say? ההוא בדברי תורה, when it comes to divrei Torah. Open up wide as much as you want. You know why? Hashem said, “I took you out of Mitzrayim to make you great. I did miracles for you. Prepare yourself and I’ll fill it.”

The Chafetz Chaim said the earlier generations were moser nefesh for Torah. They were dedicated to Torah and mitzvos.They were dedicated to chachmas haTorah. They wanted as much as they could get of chachmas Hashemas possible. Hashem said, “You want it? I’m going to give it to you.” You’re greedy? You’re hungry? You’re never satisfied? That’s beautiful.

But nowadays, the Chafetz Chaim said, people have the desires of their heart directed towards chamudos olam hazeh. People want a good beef sandwich. People want a good steak. People want to go where they can get their hands on the best prime rib. They go and study and look and discuss and read up in the Yiddishe newspapers that tell you where’s the best place to go. This is gevaldig. Critics, food writers, they look, they study. They have these stars. You’re looking for the stars. You have dreamy eyes. The more stars the better.

The Chafetz Chaim says you expect Hashem to give these people any chachmah? “Ifyou have no interest in knowledge, if you have no interest in becoming wealthy in chachmah, I’m not going to give you that,” Hashem says.

The Chafetz Chaim says the gemara in Kesubos tells us that people in their older years would travel six months out of a year to be in the yeshivah for one day and then turn around and travel six months home. Such was their desire for chachmah! To travel six months to learn one day in a yeshivah, the Chafetz Chaim says! You know what that is?! Nu, so Hakadosh Baruch Hu filled them. Hashem showed them the way. That’s all.

The Chafetz Chaim said another pshat in another place, a beautiful pshat to the gemara (Sotah 48b) we mentioned here before.^[iv] The gemara cites the passuk כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, “who plunders the day of small things,” (Zechariah 4:10). He explains: מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא, what caused the tables of tzaddikim to be scarce, to be mevuzeh, missing the full setting by the table, le’asid lavo? The gemara says קטנות שהיה בהן, the smallness that was in them. They didn’t believe in Hakadosh Baruch Hu. The Chafetz Chaim asks: We’re talking about tzaddikim! How could you say that they have ketanus emunah? How could you say tzaddikim have smallness of emunah? We said a pshat last time from Rashi.^[v] Today, we’re going to share with you another pshat. It’s brought down in the Kuntres Hu Hayah Omer. The Chafetz Chaim said like this: The purpose of every one of us in this world is to increase the kevod shamayim. Like it says כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. Hashem said, “I created all of you and the goal is to be marbeh kevod shamayim.”Nu, how is a person marbeh kevod shamayim? A person takes his kishronos, he takes his capabilities, and he uses them for the service of Hashem. You have one person who was granted wealth and uses it for chessed. You know about the Reichmann family. You read about them. The man made a kiddush Hashem in the goyishe world, in the Yiddish world. The chessed that he did and the way he did the chessed, to the degree he did chessed was just absolutely amazing! What this caused was a tremendous kevod shamayim. He used his talents for kevod shamayim. Hashem blessed him with more wealth. And even when Hashem took away some of his wealth, he continued giving vast amounts for tzedakah. And then you have people who have kochos to learn Torah. They’re bright people. They say, “What does Hashem want me to do? Does He want me to be a rocket scientist? Why did Hashem give me the mind that He gave me?” To produce kevod shamayim. How? By being a doctor? By being a scientist? Is that what Hashem wanted and gave me the kochos for? Or did Hashem give me these kochos to become great in Torah? So he becomes a storehouse. He becomes a walking manifestation of the chachmah of Hashem.

Don’t Let Your Kochos Go to Waste

You know what happens sometimes? People don’t believe in themselves enough. They lack emunah. They forget that הבא לטהר מסיעין אותו. They’re good people. They’re tzaddikim. But you’ve got to realize, the Chafetz Chaim says, that if a person is not going to operate and believe and trust that Hashem is going to help him succeed beyond his kochos,then he’s going to be mevazvez his kochos. All his kochos are going to become ois geshpilt. He’ll never utilize them. His talents will go to waste. And you know on what? On shtusim!On nothings. So the Chafetz Chaim explains that the gemara is saying, what caused מי גרם לצדיקים tzaddikim שיתבזבז שלחונן, that their shulchan should be nesbazbes, plundered. You know what it is? Because of the smallness of their ma’asim. They could have accomplished unbelievable things. They could have climbed tremendous mountains. Look at the Chafetz Chaim! It’s amazing. What he accomplished in his life, sick, orphaned, poor, everything going against him, missing all the things you would need for success: strong family, secure family, wealth, and health. The Chafetz Chaim was impoverished on all those. From a very young age, he had a heart problem. From a very young age, he had no father. He had nothing! But he had emunah. And he put out sefer after sefer and he climbed mountain after mountain to the degree that he surpassed such people in previous generations. How did he do it? Because he lacked ketanus! He lacked small-mindedness! He said that tzaddikim who don’t believe that Hakadosh Baruch Hu is going to help them, are the ones who don’t succeed.

We have to understand that this criteria is something we have to always maintain. My grandfather (Rav Avigdor Miller) used to say a tremendous thing. He used to say, “Kavod is one of the worst things in the world. It says kavod is motzei a person from the world. But on the other hand, Hashem is the one who imbued us with the desire for kavod. Why did Hashem imbue us with the desire for kavod?” He said kavod is one of the greatest tools that a Hashem gave a person. The same way kavod is מוצא את האדם מן העולם in the worst way, the same way kavod could be machnis a person into the olam in the greatest way. That’s how kavod works. It brings a person in the greatest ways to the greatest places. He used to say like this: “In the Mesillas Yesharim it says how does the hamon am, the general populace, motivate themselves to grow?” He used to say: “Stoke the fires of your kavod. Get your desire of kavod out and look in the mirror and say, ‘I want to be a somebody! I want to be great!’” So somebody might say, “Yeah, they told me this in grade school, that if you want to be the president of the United States of America, you could have the American dream.” That’s a sheker. Not everybody can be the American president, even though today this president definitely is mechazek our emunah that anybody can become a president without having much background and much success in his life. It does seem to help out that American dream, bolster that dream, but that’s still a dream.

What does Hakadosh Baruch Hu want? You want kavod? No one likes to be a nobody. Everybody wants to be a somebody. In this world, being a somebody for the things that people imagine makes you into somebody is not important. What’s chashuv in the next world, that’s what counts. And if a person wants kavod and seeks kavod and says to himself, “Hakadosh Baruch Hu, I want to become somebody,” and because of that he drives himself to have a שאיפות (ambitions).  He has a yuzmah. He has שאיפות and he becomes an ambitious individual. That person is going to become something.

Use Kavod to Go Far

Kavod is one of the greatest and most powerful tools for the hamon am, writes the Mesillas Yesharim. You have to constantly, constantly be me’orer that kavod. I don’t want to be a nobody. I don’t want to be a nobody. I want to be a somebody. And I have emunah I could be a somebody. הרחב פיך ואמלאהו, Hakadosh Baruch Hu says. I don’t want to be a bozeh lekatonos. I don’t want to be from those who have smallness in them,a kleine mentsch. That’s what a person has to realize. To be a kleine mentsch, to be a gornisht is taka gornisht. To dream big, to desire big, and there’s nothing that’s going to stop you.

Now the emes is as Rav Yerucham writes, that ambition is the hallmark of all successful people, whether in Torah or not. He said, show me a person that’s successful in the world and you’ll be looking at a person that’s ambitious. The greater the success, usually the greater the ambition. But the gemara says that in the outside world, הרחב פיך ואמלאהו does not apply to olam hazeh. Hashem says if you’re ambitious, you may make it, you may not make it. There are no guarantees. Most people don’t achieve and fulfill their ambitions in the secular world, in the olam hazeh world. They die with their dreams אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, a person doesn’t make it to the end with even half of his life dreams. Now you have a guy who tells you he’s satisfied. Satisfied doing what? Gornisht. He lives like a cow. That’s how he lives. My grandfather used to say, “You put a cow in the backyard and give him grass. He’s never going to go out of that corral. He’ll stay there for the rest of his life being a cow.” So kleine mentschen behave like they’re beheimos. A person has to have a yuzmah. You have to have a she’ifah. You have to have a drive. That is called nesias halev. If you have nesias halev, you will be successful.

Begin, gentlemen! Start your engines. Clarify to yourself what it is you want. What do you want in ruchniyus? Clarify to yourself not what I want in the future at some point in my life. What do I want to make of myself and to do now?! Everybody says, “I want to be rich. Then, I’m going to give tzedakah. I’m going to become Reichmann.” You think Moshe Reichmann became Moshe Reichmann when he was 50? When he was in yeshivah he was already Moshe Reichmann. He was doing ma’aseh chessed niflaim when he was in yeshivah. It was unbelievable what he did. Hashem saw he was loyal, he was an honest guy. He meant this. This guy made decisions. He was ambitious. He did chessed.  Hashem says you know what? I’m going to give him. I’m going to feed him. And he was zocheh. You have to start your engines, make decisions, and then start making the moves to actually implement those ambitions. And with a dose of bitachon like the Chovos Halevavos says, you’re going to be zocheh to Hashem being mashpia you with tremendous ruach chachmah veda’as vekol tuv shebeolam.

^[i] והוא כי מעשי העבודה והעברה לא יתכנו לאדם כי אם בהקבץ שלשה דברים. האחד הבחירה בלבו ומצפונו והשני הכונה וההסכמה לעשות מה שבחר בו והשלישי שישתדל לגמר המעשה באבריו הנראים ויוציאהו אל גדר המעשה. ומה שאינו נעלם ממנו בהם כבחירת העבודה והעברה והכונה וההסכמה על המעשה הבטחון על האלהים בזה טעות וסכלות כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו כמו שכתוב (דברים ל יט) ובחרת בחיים. ולא הניח ברשותנו השלמת המעשה בעבודה ובעברה אלא בסבות שהם חוץ לנו מזדמנות בקצת העתים ונמנעות בקצתם. [ואם יבטח על האלהים בבחירת עבודתו ויאמר לא אבחר ולא אכון לעשות כלום מעבודת הבורא עד שיבחר לי הטוב ממנה כבר תעה מדרך הישרה ומעדו רגליו מאפני הנכונה כי הבורא יתברך כבר צונו לבחר במעשי העבודה ולכון אליה בהשתדלות והסכמה ובלב שלם לשמו הגדול והודיענו שהוא אפני הנכונה לנו בעולם הזה ובעולם הבא. ואם יזדמנו הסבות ויתכן גמר המעשה בעבודתו אשר קדמה בחירתנו בה יהיה לנו השכר הגדול על הבחירה בעבודה ועל הכונה לעשותה ועל השלמת מעשיה באברים הנראים. ואם ימנע מן האברים גמר המעשה יהיה לנו שכר הבחירה והכונה כאשר זכרנו במה שקדם וכן הענש על העברה. וההפרש שבין עבודת הבורא ושאר מעשי העולם בענין הבטחון באלהים יתברך ששאר עניני העולם לא נגלו לנו אפני הטוב והרע בסבה מן הסבות מבלעדי שאריתם ולא אפני ההפסד והרע בקצתם בלתי קצתם כי לא עמדנו על איזו מלאכה מן המלאכות שטובה לנו ויותר ראויה לבקשת הטרף והבריאות והטוב ולא באיזו סחורה ובאיזו דרך ובאיזה מעשה מן המעשים העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם. ומן הדין עלינו שנבטח באלהים בבחירתנו (בבחירתה) והשלמתה לעזרנו על מה שיש בו טובתנו אחר שנתגלגל עליהם ונתחנן אליו להעיר לבבנו לבחירת הטובה והראויה לנו מהם. אבל עבודת הבורא יתברך איננה כן מפני שכבר הודיענו אפני הנכונה בה וצונו לבחר בה ונתן לנו היכלת עליה. ואם נתחנן אליו בבחירתה ונבטח עליו בהראותנו אפני הטוב לנו נהיה תועים בדברינו וסכלים בבטחוננו מפני שכבר קדמה הודעתו אותנו דרכי העבודה אשר יועילנו בעולם הזה ובבא כמו שאמר (דברים ו כד) ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה וגו׳ לטוב לנו כל הימים, ואמר בגמול העולם הבא (דברים ו כה) וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות. ועוד כי עניני העולם יש שתשוב הסבה המשבחת מגנה והמגנה משבחת אך העבודה והעברה אינם כן כי המגנה והמשבח מהם לא יעתק מענינו ולא יתחלף לעולם. אבל מה שראוי לבטח עליו הוא גמר מעשה העבודה אחר בחירתה בלב שלם ונאמן והסכמה והשתדלות בבר לבב וכונה לשמו הגדול ובזה אנחנו חיבין להתחנן אליו לעזר אותנו בו ולהורות אותנו עליו כמו שכתוב (תהלים כה ה) הדריכני באמתך ולמדני, ואמר (תהלים קיט לה) הדריכני בנתיב מצותיך וגו׳, ואמר (תהלים קיט ל) דרך אמונה בחרתי וגו׳, ואמר (תהלים קיט לא) דבקתי בעדותיך ה׳ אל תבישני, ואמר (תהלים קיט מג) ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד וגו׳. וכל זה ראיה שבחירתו היתה במעשה העבודה אך התפלל אל האלהים על שני דברים. אחד מהם ליחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת טרדות העולם מלבו ועיניו כמו שאמר (תהלים פו יא) יחד לבבי ליראה שמך, (תהלים קיט יח) גל עיני ואביטה וגו׳, (תהלים קיט לז) העבר עיני וגו׳, (תהלים קיט לו) הט לבי אל עדותיך וגו׳, והדומה להם. והשני לחזק אבריו על השלמת המעשים בעבודתו והוא מה שאמר (תהלים קיט לה) הדריכני בנתיב מצותיך, (תהלים קיט קיז) סעדני ואושעה, והרבה כמוהו. ואני עתיד לבאר אפני מפסידי החלק הזה ואפני השלמתו והדרך הנכונה בו בעזרת השם, וכו’.] 

^[ii] ובעשות האדם רצון קונו ית”ש ומקיים באיזה אבר וכח שבו אחת ממצות ה’. התיקון נוגע לאותו עולם וכח העליון המקבילו. לתקנו. או להעלותו. או להוסיף אור וקדושה על קדושתו מחפץ ורצון העליון ית”ש. כפי ערך ואופן עשייתו. ולפי רוב ההזדככות וטהרת קדושת מחשבתו בעת עשיית המצוה המצטרפת לטובה למעשה העקרית. וכפי ערך מדרגת אותו העולם והכח עליון. ומשם נמשך הקדושה וחיות גם על אותו הכח של האדם * שבו קיים מצות בוראו המכוונ’ נגדו. הגהה: וזה שתקנו נוסח ברכות המצו’ אשר קדשנו במצותיו. וכן וקדשתנו במצותיך. כי מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה. תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שרשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו. (נפש החיים, שער א ו׳)

^[iii] הנה אנו מתמיהין בנפשינו הלא השי”ת השפיע בדורות הראשונים ריבוי חכמה מאד וכדכתיב כי ד’ יתן חכמה וגו’ ולמה נתמעט כעת לגמרי הלא יד ד’ לא תקצר גם היום. תשובה לדבר הקב”ה נותן חכמה לב”א לפי ערך הכנתם לקבלה וכדכתיב אנכי ד’ המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. והכונה הלא העליתיך מארץ מצרים כדי לקבל אח”כ התורה שהיא מקור החכמה. וע”כ הכין עצמך והרחב פיך כל מה שביכולתך ואמלא את פיך מצוף דבש אמריה. ולכן דורות הראשונים שהיו מסורים לתורתם בכל לבם ונפשם וכל חמודות העולם לא נחשב בעיניהם למאומה, ורק לתורת ד’ היה לבם נשואות לקנותה ולברר הלכותיה בקיבוץ חכמים ודיבוק חברים ואף אחר שנתגדלו בשנים היה דרכם ליסע מביתם בשביל ידיעת התורה על שש שנים ועל י”ב שנים (עיין כתובות ס”ג). ואפילו בדורות של בעלי תוספות היה מסירת נפש ממש על התורה עיין בספר צדה לדרך בהקדמה. לכן האיר הקב”ה עיניהם ופתח לבבם וזכו בכתרה של תורה. ובזה מצינו ג”כ אצל המשכן שכל מי שהיה משים לבו ותשוקתו לעשות מלאכת המשכן היה הקב”ה נותן לו דעת ותבונה שידע איך לעשות. כדכתיב בויקהל: ויקרא משה אל בצלאל ואהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ד’ חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבו אל המלאכה לעשות אותה. ולא כתב וכל, משום דבאמת ענין אחד הוא ר”ל למי שהוסכם בדעתו להתקרב אל המלאכה להתבונן איך לעשותה לזה נתן ד’ הדעת כדי שידע איך לעשותה. וד”ז שייך לכל עניני הטוב בין בעניני הפעולות ששייכות לעניני הקודש שצריך ליתן לב להתבונן איך לעשותה. ובין בעניני לימוד התורה, אם אחד יסכים בדעתו להשתדל להיות בקי באיזה סדר גמרא וכדומה ויראה ללמוד ולחזור כמה פעמים או לברר איזה הלכה בתורה ומתייגע בה, בודאי הקדוש ברוך הוא יתן לו דעת בלבבו ויעזרהו להוציא מחשבתו לפועל, וכל זה הוא בכלל מה שאחז”ל בשבת (דף קל) כל דבר שמסרו ב”ד נפשן עליה מתקיימת בידן, וענין זה שייך אפילו ליחיד וכמו שאחז”ל ומיץ חלב יוציא חמאה במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה. לא כן עתה בעו”ה יכול כל תופש תורה להעיד בעצמו שאחר כל השתדלותו בה הוא נגד דורות הראשונים כקוף בפני אדם וכ”ש נגד דורות של אמוראים. וכל כך למה מפני שיגיעתו עליה היא במדה מועטה מאד וכלל אחז”ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמין וע”כ המציאה היא כפי היגיעה. לך נא וראה גודל יגיעתם לתורה שאפילו להשיג איזה פרט קטן שנחסר להם היו מתרצים להתבזות בתכלית הבזיון ואך כדי להשיג הפרט ההוא וכדאיתא בגמרא אמר רב שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועי בקר כדי לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר הרי שאפילו בשביל ידיעה קטנה היה מתרצה להתבזות ולדור אצל אנשים פחותים משך רב שאפילו לשאר ב”א היה ד”ז בזיון גדול כ”ש לאיש רום המעלה כרב, אכן בשביל חביבות התורה היה מתרצה על הכל.

^[iv] [משחרב מקדש ראשון] פסקו אנשי אמנה. אמר רבי יצחק: אלו בני אדם שהן מאמינין בהקדוש ברוך הוא. דתניא, רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר ״מה אוכל למחר״ – אינו אלא מקטני אמנה. והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב ״כי מי בז ליום קטנות״ – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא – קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא, רבא אמר: אלו קטני בני רשעי ישראל, שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא. אומרים לפניו: רבונו של עולם, מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן, למה הקהיתה שיניהם בם?

^[v] ד”ה שמאמינים בהקדוש ברוך הוא – לוותר ממונם לנוי הדור מצוה ולצדקה ולהוצאת שבתות וימים טובים. ד”ה שיתבזו שולחנם לעתיד לבא – שאין מקבלין שכר שלם והכי משמע כי מי בז ליום הבא את הצדיקים.ד”ה קטנות – קטנות אמנה. ד”ה קטני רשעי בני ישראל – שמתו כשהן קטנים.